פסק-דין בתיק ה"פ 4065-09

1. המבקש עתר לקבלת סעד אשר ימנע את קיפוחו, כבעל מניות בחברת "מוסך פלא בע"מ" (להלן: "החברה"), בהתאם להוראת סעיף 191 (א) לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן: " החוק"), בדרך של חיוב המשיב לרכוש את מניותיו בחברה במחיר שלא יפחת מהמחיר אותו שילם בעת רכישתן וכן לפטור אותו מכל ערבויותיו ושעבודיו לבנקים ולהשיב לו סכומים אותם שילם לנושים מכוח ערבויותיו ושעבודיו. עוד עתר לסעד על פיו יוצהר כי הינו זכאי לקבל את חלקו בחלוקת רווחי החברה ממועד הצטרפותו לחברה ועד להכרעה בתובענה.

2. מנגד טען המשיב , כי יש לדחות את התובענה או לחילופין לקבוע כי מניות המבקש ירכשו על פי שוויין הריאלי, המשקף את שווי מניות החברה נכון ליום הגשת התביעה, וזאת עד לאחר שהחברה תפרע את כל חובותיה כלפי בנק לאומי בע"מ. וכן בית המשפט מתבקש לקחת בחשבון את הסכומים אשר שולמו למבקש על ידי החברה ולהפחית את סכום החיוב בהתאם.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

3. החברה נוסדה בחודש מאי 2006 כאשר בעלי המניות והדירקטורים הראשונים בחברה היו המשיב ומר פבליוקובסקי אלכסנדר, אשר פרש מהחברה וחדל לכהן בה כדירקטור ביום 8.1.08 או בסמוך לכך.

בין המבקש למשיב שררו יחסי חברות, היכרותם החלה כאשר שניהם עבדו כמכונאי רכב במוסך מיצובישי בבאר-שבע.

4. עם פרישת מר פבליוקובסקי מהחברה החל מו"מ בין המבקש למשיב לצירופו של המבקש כבעל מניות בחברה.

ביום 26.12.07 נכרת, בין החברה לבין המבקש, הסכם (להלן :"ההסכם") לפיו, רכש המבקש 99 מניות רגילות מהונה הרשום של החברה. בתמורה שילם לחברה סך של 99,000 ש"ח. בהתאם, נשלח דווח לרשם החברות לפיו המבקש מחזיק ב-99 מניות רגילות של החברה, המהוות 49.75% ממניות החברה, ללא כל סמכויות הנהלה.

אין חולק כי המשיב מחזיק ב-100 מניות רגילות, המהוות 50.25% ממניות החברה, וכן מכהן כדירקטור בחברה.

5. בנוסף, כבעל מניות בחברה ובהתאם להסכם שבין הצדדים, שיעבד המבקש סך של כ-100,000 ש"ח לטובת בנקים, כבטחונות להתחייבויות החברה כלפי הבנקים, וכן שילם סך של 2,000 ש"ח נוספים עבור שכר טרחת עו"ד אשר ערך את ההסכם. המבקש עבד בחברה מחודש ינואר 2008 ועד תחילת פברואר שנת 2009,  עת פוטר על ידי המשיב.

טענות המבקש:

6. בבקשתו להסרת קיפוח, טען המבקש כי התנהלותו של המשיב בחברה מקפחת אותו ופוגעת בחברה. טען המבקש לקיפוחו, כבעל מניות בחברה, הן במהלך תקופת עבודתו בחברה והן עם סיומה, קיפוח הנגוע בחוסר תום לב ואף במעשי הונאה אשר היה בהם כדי להשפילו ולבזותו.

כך טען המבקש כי בניגוד להסכם שנחתם בינו לבין החברה, הקובע כי המבקש יועסק בתפקיד של מנהל עבודה (סעיף 8 להסכם), פיטר אותו המשיב מעבודתו בחברה, לאחר תקופת עבודה של כשנה וחודשיים, וגם זאת באופן משפיל ומבזה. לטענתו, לא היתה כל סיבה עניינית לפיטורין האמורים ופעולה זו נעשתה בניגוד להוראות ההסכם עליו חתם עם החברה, ולאחר שהשקיע ממיטב כספו והכול מתוך צפייה והסתמכות כי מעורבותו ועבודתו בחברה תניב מקור פרנס לו ולבני משפחתו.

• 7.      עוד טען כי המשיב מנהל את החברה באופן בלעדי ועושה בה כבתוך שלו, מבלי שהוא משתף אותו בקבלת החלטות או מדווח לו על הפעילות העסקית של החברה ועל מצבה. לטענתו, המשיב אינו מכנס אסיפה כללית באופן סדיר וכי פניותיו אליו כי יעשה כן הושבו ריקם  וכי רק לאחר פניית בא כוחו אליו כונסה אסיפה כללית ביום 24.1.09. עוד ציין כי באותה אסיפה הביע בא כוחו את חוסר שביעות רצונו מן העובדה כי דו"חות החברה לשנת 2008 טרם הוגשו באותה עת. כן נדחתה בקשת המבקש כי ההחלטות בחברה תתקבלנה במשותף וכך גם לגבי זכות החתימה, אשר מוענקת למשיב בלבד.
• 8.      המבקש הוסיף וטען, כי בשלב הטרום חוזי הציג בפניו המשיב מצג שוא לפיו, מצבה של החברה הינו בכי טוב וכי צפוי כי השקעתו תניב פירות, מעבר לשכר עבודתו השוטף. לטענתו, לא רק שפוטר ונגדע מקור פרנסתו, עליו סמך, אלא בפועל נמצא כי מצבה של החברה בכי רע. המבקש אף הוסיף והטיח אשמות במשיב אודות ניהולו הכושל וטען כי מדיניותו, המעניקה בין השאר שירותי מוסך בחינם לקרובי משפחה או חברים, היא זו אשר דרדרה את מצבה של החברה. כך טען, כי תחת הבטחה לחלוקת רווחים מגלה הוא כי השקעתו ירדה לטמיון וזאת בשל ניהולו הכושל והמקפח של המשיב, אשר עושה בחברה כבשלו, עד אשר חשבון הבנק של החברה נכנס להגבלה.
• 9.      בסיכומי טענותיו הוסיף המבקש והעלה טענות נוספות שעניינן יחוס מעשי הטעיה ומרמה למשיב בשלב הטרום חוזי. לטענתו, בשלב הטרום חוזי, הציג בפניו המשיב מצג שווא לפיו, הוא יהיה בעל מניות שווה למשיב, כי החזקתם במניות החברה תהיה שווה לחלוטין וכי אלמלא כן לא היה משקיע את מיטב חסכונותיו בחברה. לטענתו, בניגוד להבטחה זו נוסח הסכם השותפות באופן המלמד כי אין הם שותפים שווים בחברה. כך, בעוד שהמבקש מחזיק רק ב- 49.75% ממניות החברה, מחזיק המשיב  ב-50.25% ממניות החברה ובנוסף המשיב הינו דירקטור בחברה כשלמבקש אין כל סמכות ניהול.  בהתאם, ביקש את ביטול החוזה והשבה מלאה של הכספים שהשקיע בחברה.
• 10.  לסיכום טען המבקש כי בינו לבין המשיב שורר חוסר אמון מוחלט וכי אין הם מסוגלים להחליט ולו על עניין אחד בהסכמה מלאה וכי כל צעד בונה מצדו נדחה על ידי המשיב. המבקש אינו מצליח לתקשר עם המשיב בלי שאיבה או חוסר הסכמה יצוץ ביניהם ובשל כך נמצאת החברה כיום במצב של מבוי סתום. טען המבקש, כי במצב דברים זה של חוסר אמון עמוק ובסיסי ביניהם אין אפשרות ששניהם ימשיכו לפעול באותה חברה ולכן עתר לסעד המבוקש.

טענות המשיב:

11. המשיב בתשובתו טען כי לא קופחו זכויותיו של המבקש. לטענתו, בתקופה הרלוונטית לבקשה לא הצטברו רווחים ראויים לחלוקה ולא היתה משיכה מקופת החברה לצרכים אישיים של מי מהצדדים, אלא הכל נעשה לטובת שני הצדדים יחדיו ולטובת החברה. לעניין הליך קבלת ההחלטות בחברה טען המבקש כי בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה לא התקבלו החלטות הרות גורל לגבי מי מהצדדים והחברה בכלל. עוד טען כי, המבקש ברכישת מניות החברה לקח על עצמו סיכונים סבירים של משקיע בעסק, וכי אמנם נכון שהחברה נמצאת כיום בקשיים כלכליים, אך עליו להיעזר בסבלנות ולהמתין עד לכיסוי חובות החברה ושיפור מצבה על מנת שניתן יהיה להגיע לשלב בו ניתן יהיה לחלק רווחים לבעלי המניות. לטענתו, במהלך השנה הראשונה לאחר הצטרפותו לחברה כבעל מניות שילמה לו החברה סך של  כ-70,000 ש"ח.

12. אשר לפיטוריו של המבקש, טען המשיב, כי המבקש לא תפקד בחברה באופן מקצועי וראוי עד כי נאלץ להפסיק את עבודתו והכול לטובת החברה. לטענתו, פעל ופועל הוא לטובת החברה מתוך כוונה להקטין את ההוצאות ולהגדיל את תזרים המזומנים. כך לדוגמה החלטתו בדבר העתקת מקום העסק ממקום בו נדרשה החברה לשלם דמי שכירות גבוהים למקום אחר בו משלמת החברה דמי שכירות נמוכים יותר.